שביבי אש
לסדר בחוקותי

אם בחוקותי תלכו (כו, ג):

ברש"י: שתהיו עמלים בתורה.

ואמר לשון עמלים, ע"ש הקרא (במדבר יט, יד): "אדם כי ימות באוהל", ודרשו (ברכות סג ע"ב) "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה", וכאשר יאמר התנא (אבות פ"ו מ"ד) "ובתורה אתה עמל", ולכן יכונה עמלו בתורה מיתה, באשר ימית תאותיו להיותו קודש לה' לתורה ולתעודה, כאשר הקדים התנא לומר: "פת במלח תאכל וחיי צער תחי' ", ואח"כ "ובתורה אתה עמל", והליכה היא כינוי למיתה, ככתוב (בראשית כה, לב): "הנה אנכי הולך למות", וכן בדוד הוא אומר (מל"א ב, ב): "אנכי הולך בדרך כל הארץ", ובאשר פה כתב בלשון "תלכו", לכן פירשו שתהיו עמלים בתורה. ודו"ק.

ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד (כו, י):

פירש רבנו (נ"י) [זצ"ל], כי לפעמים יהיה לאיש שלום משונאו באשר יעמוד תמיד על המצפה וחרבו שלופה בידו הכון למלחמה, ואיש ריבו יירא לגשת אליו לערוך אתו מלחמה וקרב, וגם זה שלום יקרא, כי לא תאונה אליו רעה ופגע לא יקרב באהלו, אולם זה הוא שלום קטיעא כי לא תמצא נפשו מרגוע, מפחד תמיד פן פתאום יבא השודד עליו. אבל נעלה מזה הוא השלום, אם ישב עם שכניו כשבת אחים והמה מאהביו כולם, אז לא יירא רע וישב שקט ושאנן בביתו ושלות השקט במגוריו.

ועל זה הבטיח אותם באמרו: "ונתתי שלום בארץ", באופן אשר תשכבו לבטח, ובכל זאת: "ואין מחריד", כי שלום סביבותיכם.

וגם יש לפרש בזה דברי רש"י על: "ונתתי שלום בארץ": שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה אם אין שלום אין כלום תלמוד לומר אחר כל זאת "ונתתי שלום בארץ", וההרגש מבואר, מדוע יאמרו אין שלום ?

אבל נוכל לומר, כי השלום אשר אמר להם, הוא שלום מאויביהם בחוץ ולא כפי' הרמב"ן, וא"כ יש מקום לפחד כי אם יבואו אל ארץ חמדה ובתים מלאים כל טוב יקנאו בהם הגוים אשר סביבותיהם לקחת ארצם מידם, והם יעמדו תמיד על משמר חגורי חרב פן יבא כנהר צר ושטף על ארצם כנחל איתן, לכן הבטיח אותם, כי לא יחמוד איש את ארצם וישכנו לבטח באין מחריד, ודו"ק.

ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו (כו, ח):

ברש"י: וכי כך הוא ההשבון, והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו וכו'.

ורבו השואלים, מדוע הרבה רש"י בדברים ואמר: "והלא לא היה" וכו' שהם למותר? ובחומש נדפס ישוב ע"ז מהגאון ר' משה חריף ז"ל, כי רבבה סובל גם פירוש מספר רב, לכן הקשה רש"י ממה נפשך, אם תאמר כי רבבה עשרת אלפים הוא, וכי כך הוא החשבון, ואם רבבה היא מספר רב, מדוע לא אמר בפירוש שני אלפים.

ואמר רבנו (נ"י) [זצ"ל] כי עוד לא די בזה, כי מדוע יאמר בפירוש שני אלפים, וכי אנן חושבנא בעלמא לא ידעינן? אבל כה צריך להכניס בדברי רש"י, כי אם רבבה היא הרבה בלי מספר, וסמך הקרא כי נבוא על חשבון שני אלפים, א"כ ישתוק מכל וכל, והלא נשכיל למצוא חשבון מחמשה על מאה, ואם נאמר כי רצה למעט לנו לחשוב מחשבות הלא היה לו לומר בפירוש שני אלפים כן צריכנא לדחוקא נפשין ברש"י לפי פירוש הגאון ז"ל, אבל בתורת כהנים (בחוקותי פרשה א פ"ב אוח ד, ע"ש) באמת לא כתב "והלא וכו'" ודו"ק.