שביבי אש
לסדר נצבים

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה"א (כט, ט):

ברש"י (כט, יב): ומדרש אגדה (תנחומא גצבים א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל וכו', ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם וכו'.

וקשה זכי משוא פנים יש בדבר?

ונראה לרבנו (נ"י) [זצ"ל], על פי מה שכתב בבעל הטורים: נצבים, כדרך שנאמר בסיני (שמות יט, יז): "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" וכו'. והנה על ויתיצבו דרשו בתלמוד (שבת פח ע"א): מלמד שכפה עליהם הר כגיגית, ואמרו שם: "מכאן מודעה רבה לאורייתא", וזה שאמר להם ופייסם: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם", ר"ל, כל זמן שלא קבלתם את התורה ברצון, אתם נצבים משום: "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר", ויש להם פתחון פה על אשר לא שמרתם לעשות אותה.

או יאמר: אתם נצבים כמו: "וַיִּתְיַצְּבוּ". על פי מה שכתב בעקידה, כי אם אמנם הבחירה ביד כל איש ואיש לעשות כאשר תתאוה נפשו, אולם עם ישראל כולו לא יוכל לפרוק את עול התורה מעל צווארו והאומה בכללה אין הבחירה בידה לצאת ממעגלי יושר וללכת בשרירות לבה, יען בכל עת אשר עם ישראל כולו התיצב על דרך לא טוב לעשות הרע בעיני ה' וניאצו את קדוש ישראל, יעמיד עליהם מלך קשה כהמן, ואז ישובו מדרכם הרעה, ועל זה נאמר (יחזקאל כ, לג) "חַי אָנִי נְאֻם א"ה אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם".

וז"ש "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", ר"ל כל האומה בכללה נצבה לפני ה' לעשות ולקיים את התורה אם תאבה ואם תמאן כאשר עמדה בסיני, שנאמר "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר", אשר הביאם בעל כרחם בברית, כן יהיה תמיד שיהיו נצבים בע"כ לפני ה' ודו"ק.

הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (כט, כח):

נראה לרבנו (נ"י) [זצ"ל] לפרש על פי דברי החתם מופר בתשובה אחרונה ליו"ד (סימן שנו), אשר העמיק שאלה לדעת, מאין נדע לומר כי ביאת המשיח הוא עיקר מעיקרי האמונה, האם נאמר כי עשרת השבטים אשר עליהם נאמר (לעיל פ' כז) "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" ודרשו בתלמוד (סנהדרין קי ע"ב): "מה היום אינו חוזר אף הן אינן חוזרין". – הכי המה פמורים מלקיים התורה והמצוה? וכי לאכול מפריה אנו צריכין, הלא לעשות רצון ה' חפצנו, עיי"ש ויאירו עיניך.

ולכן אחרי אמרו "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת", ומזה דרשו כי אינן עתידין לחזור, ע"ז אמר: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ", ר"ל כי לא נהרהר מה יעשה עמנו ומה יהיה בסופנו אם לא נשוב אל הארץ ונשב פה בגולה כל הימים, "וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם", ר"ל אף אם עד עולם לא ישיב ה' את שבותנו, בכל זאת עלינו לעשות את כל דברי התורה הזאת, ואל אמונה יעשה עמנו כרצונו, והבן.