שביבי אש
לסדר פקודי

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (לח, כא):

[עיין רש"י מה שפירש למה כתב מִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן שני פעמים] ובמדרש (שמו"ר נא, א) אומר פתח ר"ת בר אבא "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת" (משלי כח, כ), אתה מוצא כל מי שהוא נאמן הקב"ה מביא ברכות על ידו וכו' זה משה וכו'.

ונראה לרבנו (נ"י) [זצ"ל], כי גם המדרש יצא להסב מדוע כתב מִּשְׁכָּן פעמיים. ודעתו בזה, כי הנה מקור הברכה לישראל הוא אשר ישכון ה' בקרבם ולכבוד יהיה בתוכם, וכן הוא אומר בכלותם את מלאכת המשכן (להלן לט, מג): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה", אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. והנה השראת השכינה אות הוא כי באמונה הם עושים את מלאכתם, כי על הגנב אמרו בתלמוד (ב"ק עט ע"ב) כי עושה עין של מעלה כאלו אינו רואה והוא דוחק את רגלי השכינה, ולכן אמר: איש אמונות אשר עוסק באמונה רב ברכות מקרב את השכינה מקור הברכה, זה משה אשר עשה את המשכן וכל כליו באמונה, וזהו: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" אשר פקד משה למצוא חשבון צדק, "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת", המשכן בעצמו היה עדות על הפקודים כי נכון החשבון, באשר שכן עליו ה' ודו"ק.